• Wanago | קוסטה ברווה
קוסטה בראווה

כתבה על קוסטה בראבה

ממרומי צלחתי הגדולה, עטורה בלובסטר מרשים עם שלל הקישוטים וברקע קול הגלים מתנפצים, התקשיתי מאוד להאמין כי אני נמצא בקוסטה ברווה, החוף הספרדי המפורסם אשר ידוע בעיקר בחיי הלילה העשירים שהוא מציע במשך חלק גדול מהשנה.

בגור, עיר קטנה במרחק של כחמישים קילומטרים צפונית לברצלונה הראתה לנו עוד צד של ספרד שטרם הכרנו קודם לכן. אני יודע שהבריטים מגיעים לכאן בכמויות מרשימות אך עדיין לא תיארתי לעצמי שהחוויה עשויה להיות כל כך משכנעת.

הסיפור היה פשוט למדיי. רוני ואני החלטנו לבדוק על מה מדובר, או ליתר דיוק, מה מסתתר שם בחלק שמפריד בין ברצלונה והלאה ממנה, צפונה. אחת מבין שלל טיסות השכר והגענו לעיר הגדולה בשעת צהריים מוקדמת. ההחלטה הייתה לזנוח את פינוק הרכב הרגיל ולהסתמך על האפשרויות הציבוריות שספרד מעניקה לאזרחיה. אוטובוס נוח במיוחד הביא אותנו לג'ירונה, ומשם עוד קו פנימי קטן לכפר בגור.

לחופשת בטן גב מפנקת לחצו כאן >>

העיירה עצמה ניצבת לפתח עמק גדול והיא מהווה דלת כניסה יפה לאזור מיוחד. ביום למחרת, לאחר שינה עמוקה, יצאנו לטייל. גילינו את ספרד הישנה, האהובה והמוכרת. שלל טירות מתקופת ימי הביניים, ארכיטקטורה מקסימה ורחובות מסודרים ומשורטטים ברמת סרגל מדידה.

הימים הבאים הובילו טיולים נוספים ומראות חדשים. גילינו לאורך הדרך המובילה לג'ירונה, שלל כפרים קטנים שמקושטים סביבם בכרי דשא ופרחים אינסופיים- מתנת האביב. הגענו לעיירה פובול שעיקרה טמון בטירה שסלבדור דאלי קנה בעבור חברתו. המבנה עצמו יפיפייה ולוודאי השאיר בזיכרוננו תמונות מיוחדות.

מראות העמק הובילו אותנו ליורט-דל-מאר וטוסה-דל מאר. אני לא חושב שיש אנשים שלא אוהבים דולפינים וחיות ים חמודות אחרות. נפלנו לקסם. נכנסנו ליום של כיף במרינלאנד. המקום הוא שגעון של ממש. העברנו שם שעות עם מופעי הדולפינים המיוחדים שכללו גם וירטואוזים של אריות ים, תוכים וכל מיני זוחלים.


כתבה על קוסטה בראבה


בכלל, שתי עיירות המאר האלה שאני מספר עליהן לרוב אינן זוכות לנהרות מבקרים ודבר זה רק הופך אותן למיוחדות יותר. המקומיים, על פי רושם ראשוני, נחמדים הרבה יותר ומציעים עזרה בשמחה. אוטובוס צפוף במיוחד לקח אותנו עוד יותר צפונה. רוני הסתכלה במפה ואמרה לי שאנחנו כבר מתקרבים מאד לגבול הדרומי עם צרפת.

ההחלטה על רוסס הייתה ברורה לשנינו. זוהי העיר הצפונית ביותר בחבל קוטסה בראווה. הגענו לשם רק על סמך תמונות מפליאות של חופים. שלא תתעורר שאלה, אנחנו לא מכורי חופים, אבל כל אחד שיסתכל על החול הצהבהב והמבריק ומי הטורקיז ישתכנע מיד. הדבר הראשון שעשינו היה להחליף לסנדלים ולרדת את המצוקים לכיוון המים. קילומטרים ארוכים ויפים של חול צהבהב ונקי- שלא כמו בהרבה מקומות אחרים, נמתח ומתרחב סביבנו אל עבר מצוקים ומצודות שעומדים לאורך הכביש. נכנסנו אל מערות קטנות ונסתרות והלכנו מוקסמים בין הנקיקים הצפופים.

לחופשת בטן גב מפנקת לחצו כאן >>

לסופו של דבר אומר שיש עוד שפע מקומות יפים ברצועת קוסטה ברווה. אנחנו רק נתקלנו בפנינים ספורות, וודאי שנחזור שוב. פעם הבאה שתרצו לנסוע לספרד, צאו מעט מהמסגרת המוכרת של ברצלונה ובטוחני כי לא תתאכזבו.